הורות = אחריות. גם מי שאין לו ילדים יודע היטב עד כמה המשוואה נכונה, ואחרי שאנחנו מביאים ילדים לעולם מתעצמת ההבנה לגבי כובד האחריות המוטלת עלינו.

במיוחד גדולה האחריות בתחילת הדרך, כשהילדים עדיין תינוקות רכים ולכן גם פגיעים יותר. בנוסף כל הורה רוצה באופן טבעי להבטיח לאוצר היקר מכל תנאים אופטימליים להתפתחות תקינה בכל ההיבטים. ישנם מרכיבים בהתפתחות שחוסר תשומת לב אליהם בטווח גילאים ספציפי עלול להוביל לנזקים שיהיה קשה מאוד לתקן בהמשך הדרך – כך למשל היפוטוניה, כלומר טונוס שרירים נמוך, שלא מזוהה בשלב מוקדם מאטה מאוד את קצב ההתפתחות הפיזי וכתוצאה מכך עלולים להופיע גם קשיים רגשיים. דוגמה נוספת היא פזילה – אם ישנו חוסר תיאום בין העיניים והוא לא מאובחן בין גיל חצי שנה לגיל שנתיים, הבעיה עלולה להתקבע, ובנוסף להשפיע לרעה על התפתחות הילד במישורים רבים.

איך שחייה מסייעת לתינוקות בעלי טונוס שרירים נמוך?

היפוטוניה מובילה למגוון רחב של מצוקות כבר בשלבים הראשונים של החיים. בפרט ישנו קושי לשכב על הבטן, לזחול ולעמוד עמידת שש – פעולות שהן שלבים הכרחיים בדרך ליציבה נכונה ולהליכה. בגילאים מאוחרים יותר עלולה ההתפתחות הלקויה בתחילת הדרך ואיתה טונוס השרירים הנמוך לישיבה שמוטה, קשיים בהחזקת חפצים, מאמץ משמעותי כדי לשבת ליד שולחן ועוד מצוקות.

שחייה היא פעילות גופנית אופטימלית כדי לשפר את המצב. הצמיגיות שמאפיינת את המים בבריכה מאפשרת לתינוקות לבצע תנועות איטיות ובה בעת איכותיות, ובאמצעות ויסות התנועות מווסתת גם ההתנגדות של המים. בדרך חיזוק השרירים הרלוונטיים מבוצע בדייקנות רבה יותר, ובאפקטיביות גבוהה הרבה יותר, בהשוואה לתנועה ביבשה.

בנוסף מחזקת השחייה את חגורת הכתפיים, כך שניתן לעבוד גם על השרירים העמוקים. תרומה חשובה נוספת היא לפלג הגוף התחתון, ובמקרים רבים בזכות הפעילות במים התינוקות בעלי ההיפוטוניה מצליחים להתהפך ולזחול בקלות, וגם לשבת ולעמוד באופן הרצוי. לצד השיפור ביציבה ובתנועה, ישנה גם תועלת רגשית בלתי מבוטלת לשחייה.

באילו דרכים נוספות חוג שחיית תינוקות תורם לבריאות?

השחייה משפרת את הבריאות ומשדרגת את ההתפתחות גם כשטונוס השרירים תקין. בין השאר מחזק חוג שחיית תינוקות את המערכת החיסונית (שבגיל צעיר חשיבותה עצומה), משדרג את תפקודי הלב והריאות, מפתח את הקואורדינציה, משפר את המוטוריקה, מחזק שרירים רבים בגוף ועוד.

מה חשוב לדעת על פזילה בקרב תינוקות?

פזילה בקרב תינוקות היא בעיה נפוצה יחסית – היא מאפיינת 1 מכל 50 בני ובנות 3 ומטה. בדרך כלל ישנו מרכיב תורשתי שמוביל לכך שכל אחת מהעיניים קולטת תמונה שונה או שהמיקוד שלה מופנה לכיוון אחר.

בחודשים הראשונים חלק גדול מהתינוקות נראים כאילו הם פוזלים בגלל קפלי העור שיש להם בשולי העפעפיים. עד גיל 3 חודשים ה”פזילה המדומה” נעלמת – אבל בין גיל חצי שנה לגיל שנתיים זוהי תקופה קריטית להתפתחות של הראייה הדו-עינית, ואם בשלב זה ישנו חוסר תיאום בין העיניים נדרש אבחון מידי וטיפול בהתאם, שכן כל עיכוב עלול להחמיר את המצב ולגרום לתינוק/פעוט סבל רב.

פתרונות אפשריים הם משקפיים או ניתוח, וכאמור הבסיס לכך הוא אבחון מקצועי באמצעות ציוד מתקדם, אצל אופוטמטריסט ורופא עיניים. מומלץ לבצע בדיקה בגיל חצי שנה, ועוד בדיקה נוספת בגיל שנתיים או שלוש, או קודם לכן אם ישנן אינדיקציות לקיומה של פזילה.

פזילה אצל תינוקות
Rate this post